להרחיב שיתופי פעולה אזוריים גם לנושאים אזרחיים ולצפון אפריקה

הידוק הקשרים האזרחיים-תרבותיים בין ישראל ומרוקו יכול להוות מודל ליחסים עם מדינות אחרות באזור. הרבה מזה תלוי ב"אפקט ההרגלה"

בחודשים האחרונים ביקרו בישראל משלחות אזרחיות מעיראק וממרוקו, המעידות על העניין הגובר שמביעים עמי האזור בישראל, כמו גם על התמורות שחלו בחברות האזרחיות במזרח התיכון ובייחוד בצפון אפריקה. עשרות אלפי תיירים ישראלים פוקדים את מרוקו ואת טוניסיה מדי שנה, על אף שמדינות אלה אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. בחודש יוני האחרון, אף מונה רוני טרבלסי, איש עסקים יהודי, החי בצרפת ומחזיק באזרחות טוניסאית, לשר התיירות של טוניסיה. התנועה האנושית בין ישראל וצפון אפריקה היא עדות לקשר עמוק ומיוחד, שיכול להוות בסיס יציב לשיתוף פעולה אזרחי.

למרות התפתחויות אלה, יחסי ישראל עם מדינות האזור עדיין מוגבלים מבחינה מדינית, כלכלית וחברתית. מדיניות החוץ הישראלית באזור מתמקדת בעיקר בתחום הביטחוני ובחיזוק הקשר עם מדינות המפרץ. מדובר במרחב פעולה מצומצם למדי, שמצליח במידת-מה לקדם שיתופי פעולה בין מנהיגים וגנרלים, אך רחוק מלקרב בין העמים ולהעמיק את הקשרים ביניהם. ביקורת זו מושמעת גם כלפי הסכמי השלום, עליהם חתמה ישראל עם ירדן ומצרים. על אף החשיבות הרבה של הסכמים אלה והציפיות הרבות שנתלו בהם, הם לא הצליחו לחלחל אל העמים ונותרו במידה רבה שלום בין מנהיגים.

ניתן ללמוד על הפוטנציאל לשיתוף פעולה אזרחי בין ישראל ומדינות ערב מהקשר הקרוב והמיוחד שנרקם בין ישראל ומרוקו. קשר זה, ששורשיו החלו עוד בשנות ה-50', מתקיים למרות שבין שתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים רשמיים מאז שנת 2000. מבין שיתופי הפעולה הרבים, בולט במיוחד שיתוף הפעולה בתחום האזרחי, הכולל פעילות משותפת של אזרחים ישראלים ומרוקאים בתחומים כמו תיירות, תרבות ומוזיקה, קולנוע, אקדמיה, ספורט, שימור מורשת יהדות מרוקו, חילופי משלחות, וחינוך. רק כדי לסבר את האוזן: כ-45,000 תיירים ישראלים ביקרו במרוקו בשנה האחרונה; התזמורת האנדלוסית של אשדוד הופיעה בדצמבר בפסטיבל האנדלוסי בקזבלנקה; משלחת ישראלית השתתפה בדצמבר בכנס בנושא יהדות מרוקו שנערך במראקש; ישראלים ומרוקאים הקימו יחד מרכז לשימור מורשת יהודית באסווירה; ארגון "מימונה", שבו חברים סטודנטים מוסלמים, קיים לאחרונה סדנאות בנושא השואה וסמינר להנחלת המורשת היהודית מרוקאית בקרב הדורות הצעירים במרוקו. ישנן עוד דוגמאות רבות שכאלה.

הקשר האזרחי עם מרוקו איננו חדש, ובכל זאת נראה שקשרים אלה התרחבו והעמיקו במיוחד בשנים האחרונות, על רקע תמורות ושינויים אזוריים, שהתרחשו במזרח התיכון. לכך תרמו ארבעה גורמים עיקריים: ראשית, השינוי הטכנולוגי שהתרחש באזור עם חדירת האינטרנט והרשתות החברתיות, שאפשרו יצירת ערוצי קשר דיגיטליים חוצי-גבולות גיאוגרפיים, היכרות בלתי-אמצעית ושיח משותף בין העמים.

שנית, התחזקות החברות האזרחיות במזרח התיכון, כתוצאה מצעדי ליברליזציה שננקטו על ידי מדינות האזור בהשפעת מחאות האביב הערבי. צעדים אלה הקלו על יכולת ההתארגנות והרחיבו את חופש הפעולה של ארגוני חברה אזרחית. במרוקו, לדוגמה, כבר בשנת 2002 נכנס לתוקף חוק, שהקל על הקמת ארגוני חברה אזרחית ואפשר להם לגייס מימון מבחוץ. כתוצאה משינוי זה, הוקמו במרוקו אלפי ארגונים חדשים וכיום פועלים בה כ-120,000 ארגונים. בעקבות רוחות האביב הערבי במרוקו, הוכנסו ביולי 2011 כמה תיקונים לחוקה המרוקאית, שאחד מהם העניק הכרה במורשת היהודית כחלק מהמורשת המרוקאית. התפתחויות אלה נתנו לגיטימציה לחברה האזרחית במרוקו לעסוק בגלוי ובחופשיות בנושאים יהודיים, בין-דתיים ורב-תרבותיים.

שלישית, קשרי התפוצות המתקיימים בין מרוקו לבין תפוצתה החיה בישראל, ובמקביל בין ישראל לתפוצה היהודית החיה במרוקו. מרוקו הכירה במרוקאים החיים בישראל כתפוצה המרוקאית השנייה בגודלה בעולם ובה 800,000 יוצאי מרוקו, על פי דו"ח רשמי של משרד התפוצות המרוקאי שפורסם במרץ 2016. הקשר עם יוצאי מרוקו בישראל עלה גם בדיון בפרלמנט המרוקאי, על רקע השאלה האם לתפוצות המרוקאיות מגיעה זכות בחירה לפרלמנט, ואם כן – האם זכות זו תקפה גם למרוקאים בישראל. יותר מכך, אזרח ישראלי ממוצא מרוקאי המעוניין להוציא אזרחות מרוקאית יכול לעשות זאת, מכיוון שזכאותו נשמרת ארבעה דורות קדימה.

ולבסוף, "אפקט ההרגלה", כלומר הפיכת היחסים שבין המדינות לעניין שבשגרה בזכות תנועה אנושית רציפה בין המדינות (תיירים ומשלחות), וסיקורה בתקשורת וברשתות החברתיות. הסיקור במרוקו, גם אם אינו תמיד חיובי, מעודד שיח פתוח ואמיץ סביב נושאים הקשורים ליחסים עם ישראל וליחסי ישראל עם המרחב הערבי והמוסלמי. התוצאה היא שהציבור המרוקאי אינו מתרגש כבעבר מכל שיתוף פעולה שנחשף, ואפקט ההרגלה מותח את גבולות שיתוף הפעולה צעד אחר צעד.

מתוך הניסיון המרוקאי, עולות מספר תובנות והמלצות מעשיות שאפשר ליישם באופן מידי במטרה לקדם שיתופי פעולה אזרחיים בין ישראל ומרוקו ומדינות אחרות באזור: קידום ערוצי דיפלומטיה תרבותית, המבוססים על ערכים וזהות משותפים ופעילות משותפת בתחומים כמו תרבות, חינוך וספורט; המשך טיפוח "אפקט ההרגלה". כדי לעשות זאת יש להקל על תיירים מהמזרח התיכון ולאפשר להם לבקר בישראל, מבלי לבטל או להתעלם משיקולים ביטחוניים; הקמת גוף אזרחי שיוביל את שיתופי הפעולה האזרחיים בין ישראל והאזור; שימוש מושכל במסגרות בינלאומיות, כמרחב אפשרי למפגש ועשייה משותפת; יצירת מרחבי מפגש וירטואליים, שיאפשרו שיח ופעילות משותפת, ובכלל זה פיתוח קהילות ברשתות חברתיות, קיום וובינרים, וייזום קמפיינים משותפים. באמצעות הקשר והשיח המשותפים לאורך זמן יהיה ניתן להעמיק את האמון ובכך לסייע במימוש הזדמנויות לשיתופי פעולה.

שיתוף הפעולה האזרחי שנרקם בין ישראל ומרוקו הוא דוגמה לעומק היחסים שיכולים להתפתח עם מדינה ערבית. יש פוטנציאל רב לשיתוף פעולה אזרחי בין ישראל ומדינות ערב, ומימושו מותנה ביכולתה של החברה הישראלית להכיר במזרח התיכון שבתוכה ולמלא את תפקיד הגשר בין ישראל והאזור. ובמקביל, בהכרה של מדינת ישראל בחשיבות הקשר האזרחי, ובמתן משקל גבוה יותר לקידומו בהתנהלותה המדינית.


* עינת לוי חוקרת במכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית ועוסקת בייעוץ אסטרטגי ובפיתוח שותפויות בין ישראל ומרוקו.

קונקשן למרוקו | Connection to Morocco

כל הזכויות שמורות לעינת לוי, info@morocco-connection.com